Tuesday, May 10, 2011

Jonah chapter 2

Jonah dies.

As with all psalms, there is a space where the poet realizes that things have changed. In this psalm there are two such gaps that move from death to life.

וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדוֹל
לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה
יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג
שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת
2.1And יְהוָה appointed a great fish
to swallow up Jonah
and it happened
Jonah was in the innards of the fish
three days and three nights
וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו
מִמְּעֵי הַדָּגָה
2.2and Jonah prayed to יְהוָה his God
from the innards of the fish

קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל יְהוָה
מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי
שָׁמַעְתָּ קוֹלִי
2.3and he said
I called out from my trouble to יְהוָה
and he answered me
from the belly of the grave I cried
you heard my voice

וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה
בִּלְבַב יַמִּים
וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי
כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ
 עָלַי עָבָרוּ
2.4and you cast me from the depth
into the heart of the seas
and torrent surrounded me
All your breakers and your waves
have passed over me
וַאֲנִי אָמַרְתִּי
נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ
אַךְ אוֹסִיף לְהַבִּיט
אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ
2.5and I, I said
I am driven out from before your eyes
surely I will again be attentive
in your holy temple

מַיִם עַד נֶפֶשׁ
תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי
סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי
2.6they enveloped me
waters - ever - self
abyss surrounding me
reed wrapped round my head
לְקִצְבֵי הָרִים
הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעוֹלָם
וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי
יְהוָה אֱלֹהָי
2.7of the roots of the hills
I descended
the earth with her bars about me forever
but you brought up my life from destruction
יְהוָה my God
בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי
אֶת יְהוָה זָכָרְתִּי
וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי
אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ
2.8when I in myself was disabled
I remembered יְהוָה
and my prayer came to you
in your holy temple

מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ2.9those who keep futile emptiness abandon their kindness

וַאֲנִי בְּקוֹל תּוֹדָה אֶזְבְּחָה לָּךְ
אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה
לַיהוָה ס
2.10so I in a voice of thanksgiving will offer you
what I have vowed to recompense
salvation ה
to יְהוָה belongs ס
וַיֹּאמֶר יְהוָה
וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה פ
2.11and יְהוָה spoke
to the fish
and it vomited Jonah onto the dry land פ

Other notes: Verse 2:4b is exactly psalm 42:8b. Verse 2:9 does not appear to participate in the recurrence pattern. It seems on my meagre inspection that there is a more dense recurrence pattern in prose than in poetry. The middle of verse 6 is what the keyword structure surrounds: abyss surrounding me, reed wrapped round my head. I used reed because it reminded me of the Exodus. Maybe that's too great a stretch.

[kindness - I had originally: covenant-merciful-kindness - too long]

Keywords for chapter 2 in relative order

דג a fish
דג 1
יונה Jonah
יונה 1
יונה Jonah
יונה 1
במעי was in the innards of
מעה 1
הדג the fish
דג 1
שׁלשׁה three
שׁלושׁ 1
ושׁלשׁה and three
שׁלושׁ 1
ויתפלל and prayed
פלל 2
יונה Jonah
יונה 2
ממעי from the innards of
מעה 2
הדגה the fish
דג 2
ויאמר and he said
אמר 3
קולי my voice
קול 3
יסבבני surrounded me
סבב 4
ואני and I
אני 5
אמרתי I said
אמר 5
היכל temple
היכל 5
קדשׁך your holy
קדשׁ 5
נפשׁ self
נפשׁ 6
יסבבני surrounding me
סבב 6
נפשׁי I
נפשׁ 8
תפלתי my prayer
פלל 8
היכל temple
היכל 8
קדשׁך your holy
קדשׁ 8
ואני so I
אני 10
בקול in a voice of
קול 10
ויאמר and spoke
אמר 11
לדג to the fish
דג 11
יונה Jonah
יונה 11