More experimentation - 3 varieties of Hebrew

A four column comparison of haser text, SimHebrew, malé text and English translation

Jeremiah 32
הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־הָיָ֤ה אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙ מֵאֵ֣ת יְהוָ֔ה בַּשָּׁנָה֙ הָעֲשִׂרִ֔ית לְצִדְקִיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הִ֧יא הַשָּׁנָ֛ה שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר	a hdbr awr-hih al-irmihu mat ihvh bwnh hywirit lxdqiihu mlç ihudh hia hwnh wmonh-ywrh wnh lnbucdraxr	א הדבר אשר־היה אל־ירמיהו מאת יהוה בשנה העשירית לצדקייהו מלך יהודה היא השנה שמונה־עשרה שנה לנבוכדראצר	1 The word that happened to Jeremiah from Yahweh in the tenth year of Zedekiah, king of Judah. This was the eighteenth year of Nebukadretsar.
וְאָ֗ז חֵ֚יל מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל צָרִ֖ים עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֗יא הָיָ֤ה כָלוּא֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה	b vaz kil mlç bbl xrim yl-iruwlim virmihu hnbia hih clua bkxr hm'trh awr bit-mlç ihudh	ב ואז חיל מלך בבל צרים על־ירושלים וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית־מלך יהודה	2 By then the force of the king of Babel was besieging Jerusalem, and Jeremiah the prophet was under restraint in the court of the cell that was the house of king of Judah.
אֲשֶׁ֣ר כְּלָא֔וֹ צִדְקִיָּ֥הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ אַתָּ֨ה נִבָּ֜א לֵאמֹ֗ר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנְנִ֨י נֹתֵ֜ן אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בְּיַ֥ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ	g awr clao xdqiihu mlç-ihudh lamor mduy ath niba lamor ch amr ihvh hnni notn at-hyir hzat bid mlç-bbl ulcdh	ג אשר כלאו צדקייהו מלך־יהודה לאמור מדוע אתה ניבא לאמור כה אמר יהוה הנני נותן את־העיר הזאת ביד מלך־בבל ולכדה	3 Zedekiah king of Judah had been happy to restrain him, saying, For what purpose are you to prophesy, saying, Thus says Yahweh, Note me well giving this city into the hand of the king of Babel, and he will conquer it?
וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה לֹ֥א יִמָּלֵ֖ט מִיַּ֣ד הַכַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י הִנָּתֹ֤ן יִנָּתֵן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְדִבֶּר־פִּ֣יו עִם־פִּ֔יו וְעֵינָ֖יו אֶת־עֵינָ֥יו תִּרְאֶֽינָה	d vxdqiihu mlç ihudh la iiml't mid hcwdim ci hinton iintn bid mlç-bbl vdibr-piv ym-piv vyiniv at-yiniv trainh	ד וצדקייהו מלך יהודה לא יימלט מיד הכשדים כי הינתון יינתן ביד מלך־בבל ודיבר־פיו עם־פיו ועיניו את־עיניו תראינה	4 And Zedekiah king of Judah, he will not escape from the hand of the Chaldeans? For he will be given into the hand of the king of Babel, and will speak, its mouth with its mouth, and its eyes with its eyes, will see?
וּבָבֶ֞ל יוֹלִ֤ךְ אֶת־צִדְקִיָּ֙הוּ֙ וְשָׁ֣ם יִֽהְיֶ֔ה עַד־פָּקְדִ֥י אֹת֖וֹ נְאֻם־יְהוָ֑ה כִּ֧י תִֽלָּחֲמ֛וּ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים לֹ֥א תַצְלִֽיחוּ	h ubbl ioliç at-xdqiihu vwm ihih yd-poqdi aoto naum-ihvh ci tilkmu at-hcwdim la txliku	ה ובבל יוליך את־צדקייהו ושם יהיה עד־פוקדי אותו נאום־יהוה כי תילחמו את־הכשדים לא תצליחו	5 And to Babel will be ushered Zedekiah? and there he will be until I visit him? an oracle of Yahweh? for you fight the Chaldeans? You will not prosper?
וַיֹּ֖אמֶר יִרְמְיָ֑הוּ הָיָ֥ה דְּבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר	v viamr irmihu hih dbr-ihvh alii lamor	ו ויאמר ירמיהו היה דבר־יהוה אליי לאמור	6 And Jeremiah said, It happened that Yahweh spoke to me, saying,
הִנֵּ֣ה חֲנַמְאֵ֗ל בֶּן־שַׁלֻּם֙ דֹּֽדְךָ֔ בָּ֥א אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר קְנֵ֣ה לְךָ֗ אֶת־שָׂדִי֙ אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֔וֹת כִּ֥י לְךָ֛ מִשְׁפַּ֥ט הַגְּאֻלָּ֖ה לִקְנֽוֹת	z hnh knmal bn-wlum dodç ba aliç lamor qnh lç at-wdi awr byntot ci lç mwp't hgaulh lqnot	ז הנה חנמאל בן־שלום דודך בא אליך לאמור קנה לך את־שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאולה לקנות	7 Behold Hanmel child of Shallum, your uncle, will come to you to say, Buy for yourself my field that is in Anathoth, for yours is the judgment of redemption to buy.
וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן־דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל־חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת־שָׂדִ֨י אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי־לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה־לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה הֽוּא	k viboa alii knmal bn-dodi cdbr ihvh al-kxr hm'trh viamr alii qnh na at-wdi awr-byntot awr barx bnimin ci-lç mwp't hiruwh ulç hgaulh qnh-lç vady ci dbr-ihvh hua	ח ויבוא אליי חנמאל בן־דודי כדבר יהוה אל־חצר המטרה ויאמר אליי קנה נא את־שדי אשר־בענתות אשר בארץ בנימין כי־לך משפט הירושה ולך הגאולה קנה־לך ואדע כי דבר־יהוה הוא	8 And Hanmel child of my uncle came to me according to the word of Yahweh, to the court of the cell and said to me, You buy please a field that is in Anathoth, that is in the land of Benjamin, for yours is the judgment of possession, and yours the redemption. You buy for yourself. And I knew that it is the word of Yahweh.
וָֽאֶקְנֶה֙ אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה מֵאֵ֛ת חֲנַמְאֵ֥ל בֶּן־דֹּדִ֖י אֲשֶׁ֣ר בַּעֲנָת֑וֹת וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙ אֶת־הַכֶּ֔סֶף שִׁבְעָ֥ה שְׁקָלִ֖ים וַעֲשָׂרָ֥ה הַכָּֽסֶף	't vaqnh at-hwdh mat knmal bn-dodi awr byntot vawqlh-lo at-hcsf wbyh wqlim vywrh hcsf	ט ואקנה את־השדה מאת חנמאל בן־דודי אשר בענתות ואשקלה־לו את־הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף	9 And I bought the field from Hanmel child of my uncle that is in Anathoth, and I weighed for him the silver, seventeen shekels of the silver.
וָאֶכְתֹּ֤ב בַּסֵּ֙פֶר֙ וָֽאֶחְתֹּ֔ם וָאָעֵ֖ד עֵדִ֑ים וָאֶשְׁקֹ֥ל הַכֶּ֖סֶף בְּמֹאזְנָֽיִם	i vactob bspr vaktom vayd ydim vawqol hcsf bmazniim	י ואכתוב בספר ואחתום ואעד עדים ואשקול הכסף במאזניימ	10 And I wrote in the record and sealed it, and I had it witnessed by witnesses, and I weighed the silver in the balances.
וָאֶקַּ֖ח אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה אֶת־הֶֽחָת֛וּם הַמִּצְוָ֥ה וְהַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַגָּלֽוּי	ia vaqk at-spr hmqnh at-hktum hmxvh vhkuqim vat-hglui	יא ואקח את־ספר המקנה את־החתום המצוה והחוקים ואת־הגלוי	11 And I took the record of the purchase, what was sealed by the commandment and the statutes, and what was uncovered.
וָאֶתֵּ֞ן אֶת־הַסֵּ֣פֶר הַמִּקְנָ֗ה אֶל־בָּר֣וּךְ בֶּן־נֵרִיָּה֮ בֶּן־מַחְסֵיָה֒ לְעֵינֵי֙ חֲנַמְאֵ֣ל דֹּדִ֔י וּלְעֵינֵי֙ הָֽעֵדִ֔ים הַכֹּתְבִ֖ים בְּסֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֑ה לְעֵינֵי֙ כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בַּחֲצַ֥ר הַמַּטָּרָֽה	ib vatn at-hspr hmqnh al-bruç bn-nriih bn-mksih lyini knmal dodi ulyini hydim hcotbim bspr hmqnh lyini cl-hihudim hiowbim bkxr hm'trh	יב ואתן את־הספר המקנה אל־ברוך בן־נרייה בן־מחסיה לעיני חנמאל דודי ולעיני העדים הכותבים בספר המקנה לעיני כל־היהודים היושבים בחצר המטרה	12 And I consigned the record of the purchase to Baruch, child of Neriah, child of Mechasyah, in the sight of Hanmel, my uncle's, and in the sight of the witnesses that wrote in the record of the purchase, in the sight of all the Judeans sitting in the court of the cell.
וָֽאֲצַוֶּה֙ אֶת־בָּר֔וּךְ לְעֵינֵיהֶ֖ם לֵאמֹֽר	ig vaxvvh at-bruç lyinihm lamor	יג ואצווה את־ברוך לעיניהם לאמור	13 And I commanded Baruch in their sight, saying,
כֹּֽה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָק֣וֹחַ אֶת־הַסְּפָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה אֵ֣ת סֵפֶר֩ הַמִּקְנָ֨ה הַזֶּ֜ה וְאֵ֣ת הֶחָת֗וּם וְאֵ֨ת סֵ֤פֶר הַגָּלוּי֙ הַזֶּ֔ה וּנְתַתָּ֖ם בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ לְמַ֥עַן יַעַמְד֖וּ יָמִ֥ים רַבִּֽים	id ch-amr ihvh xbaot alohi iwral lqok at-hsprim halh at spr hmqnh hzh vat hktum vat spr hglui hzh unttm bcli-krw lmyn iymdu imim rbim	יד כה־אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל לקוח את־הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי־חרש למען יעמדו ימים רבימ	14 Thus says Yahweh of hosts, the God of Israel, take these records, the record of this purchase and what is sealed, and this uncovered record, and consign it in the earthenware vessel, so that they will stand many days.
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל ע֣וֹד יִקָּנ֥וּ בָתִּ֛ים וְשָׂד֥וֹת וּכְרָמִ֖ים בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת	'tv ci ch amr ihvh xbaot alohi iwral yod iiqnu btim vwdot ucrmim barx hzat	טו כי כה אמר יהוה צבאות אלוהי ישראל עוד ייקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת	15 Because thus says Yahweh of hosts, the God of Israel, They will continue to be purchased, houses and fields and vineyards, in this land.
וָאֶתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֤י תִתִּי֙ אֶת־סֵ֣פֶר הַמִּקְנָ֔ה אֶל־בָּר֥וּךְ בֶּן־נֵרִיָּ֖ה לֵאמֹֽר	'tz vatpll al-ihvh akri titi at-spr hmqnh al-bruç bn-nriih lamor	טז ואתפלל אל־יהוה אחרי תיתי את־ספר המקנה אל־ברוך בן־נרייה לאמור	16 And I prayed to Yahweh, after I had consigned the record of the purchase to Baruch child of Neriah, saying,
אֲהָהּ֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה עָשִׂ֗יתָ אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְאֶת־הָאָ֔רֶץ בְּכֹֽחֲךָ֙ הַגָּד֔וֹל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה לֹֽא־יִפָּלֵ֥א מִמְּךָ֖ כָּל־דָּבָֽר	iz ahh adonii ihvh hnh ath ywit at-hwmiim vat-harx bcokç hgdol ubzroyç hn'tuih la-iipla mmç cl-dbr	יז אהה אדוניי יהוה הנה אתה עשית את־השמיים ואת־הארץ בכוחך הגדול ובזרועך הנטויה לא־ייפלא ממך כל־דבר	17 Aye yai yai, my Lord Yahweh, behold yourself, you have made the heavens and the earth in your great power and with your arm stretched out. Nothing is too wonderful for you.
עֹ֤שֶׂה חֶ֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֔ים וּמְשַׁלֵּם֙ עֲוֺ֣ן אָב֔וֹת אֶל־חֵ֥יק בְּנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶ֑ם הָאֵ֤ל הַגָּדוֹל֙ הַגִּבּ֔וֹר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ	ik yowh ksd lalpim umwlm yvon abot al-kiq bnihm akrihm hal hgdol hgibor ihvh xbaot wmo	יח עושה חסד לאלפים ומשלם עוון אבות אל־חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגיבור יהוה צבאות שמו	18 You undertake mercy for thousands, and repay the iniquity of parents into the embrace of their children after them, the One, the Great, the Valiant, Yahweh of hosts is his name.
גְּדֹל֙ הָֽעֵצָ֔ה וְרַ֖ב הָעֲלִֽילִיָּ֑ה אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ פְקֻח֗וֹת עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙ בְּנֵ֣י אָדָ֔ם לָתֵ֤ת לְאִישׁ֙ כִּדְרָכָ֔יו וְכִפְרִ֖י מַעֲלָלָֽיו	i't gdol hyxh vrb hyliliih awr-yiniç pqukot yl-cl-drci bni adm ltt laiw cdrciv vcpri mylliv	יט גדול העצה ורב העלילייה אשר־עיניך פקוחות על־כל־דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו	19 Great the counsel and abundant the practices, as your eyes are given sight over all the ways of the children of humanity, to give to each according to its ways and according to the fruit of its practices.
אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ אֹת֨וֹת וּמֹפְתִ֤ים בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל וּבָֽאָדָ֑ם וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥ שֵׁ֖ם כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה	c awr-wmt aotot umoptim barx-mxriim yd-hiom hzh ubiwral ubadm vtywh-lç wm ciom hzh	כ אשר־שמת אותות ומופתים בארץ־מצריים עד־היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה־לך שם כיום הזה	20 You who have set up signs and portents in the land of Egypt to this day, and in Israel and among humanity, and have made for yourself a name as on this day.
וַתֹּצֵ֛א אֶת־עַמְּךָ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בְּאֹת֣וֹת וּבְמוֹפְתִ֗ים וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבְאֶזְר֣וֹעַ נְטוּיָ֔ה וּבְמוֹרָ֖א גָּדֽוֹל	ca vtoxa at-ymç at-iwral marx mxriim baotot ubmoptim ubid kzqh ubazroy n'tuih ubmora gdol	כא ותוצא את־עמך את־ישראל מארץ מצריים באותות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול	21 And have brought forth your people Israel from the land of Egypt, with signs and with portents, and by a courageous hand and by an arm stretched out and with great fear.
וַתִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ	cb vtitn lhm at-harx hzat awr-nwbyt labotm ltt lhm arx zbt klb udbw	כב ותיתן להם את־הארץ הזאת אשר־נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש	22 And you gave them this land that you swore to their ancestors to give them, a land gushing with milk and honey.
וַיָּבֹ֜אוּ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֹתָ֗הּ וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ בְקוֹלֶ֙ךָ֙ וּבְתוֹרָתְךָ֣ לֹא־הָלָ֔כוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוִּ֧יתָה לָהֶ֛ם לַעֲשׂ֖וֹת לֹ֣א עָשׂ֑וּ וַתַּקְרֵ֣א אֹתָ֔ם אֵ֥ת כָּל־הָרָעָ֖ה הַזֹּֽאת	cg viboau viirwu aoth vla-wmyu bqolç ubtortç la-hlcu at cl-awr xivvit lhm lywot la ywu vtqra aotm at cl-hryh hzat	כג ויבואו ויירשו אותה ולא־שמעו בקולך ובתורתך לא־הלכו את כל־אשר ציווית להם לעשות לא עשו ותקרא אותם את כל־הרעה הזאת	23 And they came and they possessed it, and they did not hear with your voice, and in your instruction they did not walk. All that you commanded them to do, they have not done, so you have had them encounter all evil this.
הִנֵּ֣ה הַסֹּלְל֗וֹת בָּ֣אוּ הָעִיר֮ לְלָכְדָהּ֒ וְהָעִ֣יר נִתְּנָ֗ה בְּיַ֤ד הַכַּשְׂדִּים֙ הַנִּלְחָמִ֣ים עָלֶ֔יהָ מִפְּנֵ֛י הַחֶ֥רֶב וְהָרָעָ֖ב וְהַדָּ֑בֶר וַאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֛רְתָּ הָיָ֖ה וְהִנְּךָ֥ רֹאֶֽה	cd hnh hsollot bau hyir llocdh vhyir nitnh bid hcwdim hnlkmim ylih mpni hkrb vhryb vhdbr vawr dibrt hih vhnç roah	כד הנה הסוללות באו העיר ללוכדה והעיר ניתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דיברת היה והנך רואה	24 Behold the ramps. They enter the city to conquer it, and the city is given into the hand of the Chaldeans that fight against it, in the face of the sword and the famine and the pestilence. And what you have spoken has happened. Here you are, seeing.
וְאַתָּ֞ה אָמַ֤רְתָּ אֵלַי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה קְנֵֽה־לְךָ֧ הַשָּׂדֶ֛ה בַּכֶּ֖סֶף וְהָעֵ֣ד עֵדִ֑ים וְהָעִ֥יר נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים	ch vath amrt alii adonii ihvh qnh-lç hwdh bcsf vhyd ydim vhyir nitnh bid hcwdim	כה ואתה אמרת אליי אדוניי יהוה קנה־לך השדה בכסף והעד עדים והעיר ניתנה ביד הכשדימ	25 But you, you said to me, O Lord Yahweh, You buy for yourself the field with silver and have it witnessed by witnesses, and the city is given into the hand of the Chaldeans.
וַיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר	cv vihi dbr-ihvh al-irmihu lamor	כו ויהי דבר־יהוה אל־ירמיהו לאמור	26 And the word of Yahweh happened to Jeremiah, saying,
הִנֵּה֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֖י כָּל־בָּשָׂ֑ר הֲ‍ֽמִמֶּ֔נִּי יִפָּלֵ֖א כָּל־דָּבָֽר	cz hnh ani ihvh alohi cl-bwr hmmni iipla cl-dbr	כז הנה אני יהוה אלוהי כל־בשר הממני ייפלא כל־דבר	27 Behold, I am Yahweh, the God of all flesh. For me is any thing too wonderful?
לָכֵ֕ן כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ אֶת־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֗ים וּבְיַ֛ד נְבֽוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ	ck lcn ch amr ihvh hnni notn at-hyir hzat bid hcwdim ubid nbucdraxr mlç-bbl ulcdh	כח לכן כה אמר יהוה הנני נותן את־העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך־בבל ולכדה	28 Therefore thus says Yahweh, Note me well, giving this city into the hand of the Chaldeans and into the hand of Nebukadretsar, king of Babel, and he will conquer it.
וּבָ֣אוּ הַכַּשְׂדִּ֗ים הַנִּלְחָמִים֙ עַל־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְהִצִּ֜יתוּ אֶת־הָעִ֥יר הַזֹּ֛את בָּאֵ֖שׁ וּשְׂרָפ֑וּהָ וְאֵ֣ת הַבָּתִּ֡ים אֲשֶׁר֩ קִטְּר֨וּ עַל־גַּגּֽוֹתֵיהֶ֜ם לַבַּ֗עַל וְהִסִּ֤כוּ נְסָכִים֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְמַ֖עַן הַכְעִסֵֽנִי	c't ubau hcwdim hnlkmim yl-hyir hzat vhxitu at-hyir hzat baw uwrpuh vat hbtim awr qi'tru yl-ggotihm lbyl vhiscu nscim lalohim akrim lmyn hcyisni	כט ובאו הכשדים הנלחמים על־העיר הזאת והציתו את־העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קיטרו על־גגותיהם לבעל והיסכו נסכים לאלוהים אחרים למען הכעיסני	29 And the Chaldeans will come that fight this city, and they will char this city in the fire and incinerate it, and the houses where they have burnt incense on their housetops to Baal, and spilled out libations to other gods so that they may grieve me.
כִּֽי־הָי֨וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אַ֣ךְ עֹשִׂ֥ים הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם כִּ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אַ֣ךְ מַכְעִסִ֥ים אֹתִ֛י בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה	l ci-hiu bni-iwral ubni ihudh aç yowim hry byinii mnyurotihm ci bni-iwral aç mcyisim aoti bmywh idihm naum-ihvh	ל כי־היו בני־ישראל ובני יהודה אך עושים הרע בעיניי מנעורותיהם כי בני־ישראל אך מכעיסים אותי במעשה ידיהם נאום־יהוה	30 Because the children of Israel and the children of Judah were surely doing evil in my eyes from their youth, for the children of Israel surely grieve me with the deed of their hands. An oracle of Yahweh.
כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי	la ci yl-api vyl-kmti hiith li hyir hzat lmn-hiom awr bnu aoth vyd hiom hzh lhsirh myl pnii	לא כי על־אפי ועל־חמתי הייתה לי העיר הזאת למן־היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פניי	31 For concerning my anger, and concerning my heat, this city has become for me, from the day that they built it and till this day... that I should put it aside from my presence,
עַל֩ כָּל־רָעַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל וּבְנֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְהַכְעִסֵ֔נִי הֵ֤מָּה מַלְכֵיהֶם֙ שָֽׂרֵיהֶ֔ם כֹּהֲנֵיהֶ֖ם וּנְבִֽיאֵיהֶ֑ם וְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וְיֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם	lb yl cl-ryt bni-iwral ubni ihudh awr ywu lhcyisni hmh mlcihm wrihm cohnihm unbiaihm vaiw ihudh viowbi iruwlim	לב על כל־רעת בני־ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעיסני המה מלכיהם שריהם כוהניהם ונביאיהם ואיש יהודה ויושבי ירושלימ	32 Over all the evil of the children of Israel and the children of Judah that they did to grieve me, they, their kings, their nobility, their priests, and their prophets, and each of Judah and the inhabitants of Jerusalem.
וַיִּפְנ֥וּ אֵלַ֛י עֹ֖רֶף וְלֹ֣א פָנִ֑ים וְלַמֵּ֤ד אֹתָם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְלַמֵּ֔ד וְאֵינָ֥ם שֹׁמְעִ֖ים לָקַ֥חַת מוּסָֽר	lg vipnu alii yorf vla pnim vlmd aotm hwcm vlmd vainm womyim lqkt musr	לג ויפנו אליי עורף ולא פנים ולמד אותם השכם ולמד ואינם שומעים לקחת מוסר	33 And they faced to me, nape and not faces, and I taught them, rising early, and teaching, and there is none of them hearing, to lay hold of my chastening.
וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י עָלָ֖יו לְטַמְּאֽוֹ	ld viwimu wiquxihm bbit awr-nqra-wmi yliv l'tmao	לד וישימו שיקוציהם בבית אשר־נקרא־שמי עליו לטמאו	34 But they set up their detestable things in the house that is called, My Name Is On It, to defile it.
וַיִּבְנוּ֩ אֶת־בָּמ֨וֹת הַבַּ֜עַל אֲשֶׁ֣ר ׀ בְּגֵ֣יא בֶן־הִנֹּ֗ם לְ֠הַעֲבִיר אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם֮ לַמֹּלֶךְ֒ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים וְלֹ֤א עָֽלְתָה֙ עַל־לִבִּ֔י לַעֲשׂ֖וֹת הַתּוֹעֵבָ֣ה הַזֹּ֑את לְמַ֖עַן הַחֲטִ֥יא אֶת־יְהוּדָֽה	lh vibnu at-bmot hbyl awr bgia bn-hinom lhybir at-bnihm vat-bnotihm lmolç awr la-xivvitim vla ylth yl-libi lywot htoybh hzat lmyn hk'tia at-ihudh	לה ויבנו את־במות הבעל אשר בגיא בן־הינום להעביר את־בניהם ואת־בנותיהם למולך אשר לא־ציוויתים ולא עלתה על־ליבי לעשות התועבה הזאת למען החטיא את־יהודה	35 And they built the high places of the Baal that are in the gorge of the child of Hinnom, to transfer their sons and their daughters to Moloch, that I did not command them, nor did such come up in my heart to do this abomination, so as to make Judah sin.
וְעַתָּ֕ה לָכֵ֛ן כֹּֽה־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֶל־הָעִ֨יר הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִתְּנָה֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל בַּחֶ֖רֶב וּבָרָעָ֥ב וּבַדָּֽבֶר	lv vyth lcn ch-amr ihvh alohi iwral al-hyir hzat awr atm aomrim nitnh bid mlç-bbl bkrb ubryb ubdbr	לו ועתה לכן כה־אמר יהוה אלוהי ישראל אל־העיר הזאת אשר אתם אומרים ניתנה ביד מלך־בבל בחרב וברעב ובדבר	36 And now therefore, thus says Yahweh, the God of Israel, against this city which you are saying is given into the hand of the king of Babel by the sword and by famine and by pestilence.
הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח	lz hnni mqbxm mcl-harxot awr hdktim wm bapi ubkmti ubqxf gdol vhwibotim al-hmqom hzh vhowbtim lb'tk	לז הנני מקבצם מכל־הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשיבותים אל־המקום הזה והושבתים לבטח	37 Note me well, collecting them from all the lands where I banished them in my anger and in my heat and great rage, and I will return them again to this place, and I will settle them in trust.
וְהָ֥יוּ לִ֖י לְעָ֑ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים	lk vhiu li lym vani ahih lhm lalohim	לח והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלוהימ	38 And they will be my people, and myself, I will become their God.
וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם לֵ֤ב אֶחָד֙ וְדֶ֣רֶךְ אֶחָ֔ד לְיִרְאָ֥ה אוֹתִ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְט֣וֹב לָהֶ֔ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם	l't vntti lhm lb akd vdrç akd lirah aoti cl-himim l'tob lhm vlbnihm akrihm	לט ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל־הימים לטוב להם ולבניהם אחריהמ	39 And I will give them one heart and one way to fear me every day, for good for them, and their children after them.
וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־אָשׁוּב֙ מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם לְהֵיטִיבִ֖י אוֹתָ֑ם וְאֶת־יִרְאָתִי֙ אֶתֵּ֣ן בִּלְבָבָ֔ם לְבִלְתִּ֖י ס֥וּר מֵעָלָֽי	m vcrti lhm brit yolm awr la-awub makrihm lhi'tibi aotm vat-irati atn blbbm lblti sur mylii	ם וכרתי להם ברית עולם אשר לא־אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת־יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעליי	40 And I will cut for them a covenant forever, that I will not turn away from them, that I may do them good. And my fear I will give in their heart, that they not turn aside from me.
וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אוֹתָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־לִבִּ֖י וּבְכָל־נַפְשִֽׁי	ma vwwti ylihm lhi'tib aotm un'tytim barx hzat bamt bcl-libi ubcl-npwi	מא וששתי עליהם להיטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל־ליבי ובכל־נפשי	41 And I will joy over them to do good to them, and I will plant them in this land in truth, with all my heart and with all my being.
כִּֽי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר הֵבֵ֙אתִי֙ אֶל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֛ת כָּל־הָרָעָ֥ה הַגְּדוֹלָ֖ה הַזֹּ֑את כֵּ֣ן אָנֹכִ֞י מֵבִ֤יא עֲלֵיהֶם֙ אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י דֹּבֵ֥ר עֲלֵיהֶֽם	mb ci-ch amr ihvh cawr hbati al-hym hzh at cl-hryh hgdolh hzat cn anoci mbia ylihm at-cl-h'tobh awr anoci dobr ylihm	מב כי־כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל־העם הזה את כל־הרעה הגדולה הזאת כן אנוכי מביא עליהם את־כל־הטובה אשר אנוכי דובר עליהמ	42 Because thus says Yahweh, As I have brought to this people all this great evil, so I will bring upon them all the good that I was speaking concerning them.
וְנִקְנָ֥ה הַשָּׂדֶ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים שְׁמָמָ֥ה הִיא֙ מֵאֵ֤ין אָדָם֙ וּבְהֵמָ֔ה נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד הַכַּשְׂדִּֽים	mg vnqnh hwdh barx hzat awr atm aomrim wmmh hia main adm ubhmh nitnh bid hcwdim	מג ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אומרים שממה היא מאין אדם ובהמה ניתנה ביד הכשדימ	43 And the field will be purchased in this land, that you are saying, It is desolate, without human or beast, given into the hand of the Chaldeans.
שָׂד֞וֹת בַּכֶּ֣סֶף יִקְנ֗וּ וְכָת֨וֹב בַּסֵּ֥פֶר ׀ וְחָתוֹם֮ וְהָעֵ֣ד עֵדִים֒ בְּאֶ֨רֶץ בִּנְיָמִ֜ן וּבִסְבִיבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֗ם וּבְעָרֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וּבְעָרֵ֥י הַשְּׁפֵלָ֖ה וּבְעָרֵ֣י הַנֶּ֑גֶב כִּֽי־אָשִׁ֥יב אֶת־שְׁבוּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה	md wdot bcsf iqnu vctob bspr vktom vhyd ydim barx bnimin ubsbibi iruwlim ubyri ihudh ubyri hhr ubyri hwpilh ubyri hngb ci-awib at-wbutm naum-ihvh	מד שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימין ובסביבי ירושלים ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפילה ובערי הנגב כי־אשיב את־שבותם נאום־יהוה	44 Fields with silver they will buy, and write in the record, and seal them, and will have witnesses witness in the land of Benjamin, and in the places surrounding Jerusalem, and in the cities of Judah, and in the cities of the hill, and in the cities of the lowly places, and in the cities of the Negev, for I will reverse their captivity. An oracle of Yahweh.